נמלת האש בגינה: למה כולם מטפלים לא נכון

מכל שלושת המזיקים שאני מטפל בהם, נמלת האש היא זו שמגיעה אליי אחרי הכי הרבה ניסיונות עצמאיים שנכשלו. וזה לא בגלל שהאנשים עשו עבודה רשלנית — זה בגלל שהם עשו בדיוק את מה שנשמע הגיוני. הבעיה היא שהאינטואיציה הנכונה לכל נמלה אחרת היא בדיוק האינטואיציה השגויה כאן.

האינטואיציה שמכשילה

ההיגיון הבריא אומר: מצא את הקן, טפל בקן, נפתרה הבעיה. וזה אכן עובד במושבה רגילה — כזו שיש בה מלכה אחת. כשהמלכה נפגעת, המושבה מפסיקה להתחדש ודועכת.

אצל נמלת האש הקטנה שני דברים הופכים את התמונה:

ראשית, יש עשרות מלכות פעילות בו־זמנית, מפוזרות בין קינים שונים באותה גינה. פגיעה בקן אחד לא עוצרת כלום — כל השאר ממשיכות להטיל.

שנית, המושבה יכולה לפצל את עצמה תוך שעות. קבוצת פועלות עם מלכה קמה ועוברת למקום חדש. והמושבות השונות לא נלחמות זו בזו — הן מתפקדות כרשת אחת רחבה, שלעיתים פרושה על כמה חצרות סמוכות.

מה קורה בפועל כשמרססים

התוצאה שאני פוגש בשטח היא כמעט תמיד אותה תמונה: אחרי כמה חודשים של ריסוסים חוזרים, השבילים הגלויים נעלמו — אבל העקיצות רק התפשטו לאזורים חדשים בגינה. ואז הטיפול המקצועי צריך להתחיל מנקודת פתיחה גרועה יותר, כי אין שבילים ברורים לעבוד איתם והנמלים נזהרות מכל דבר חדש בשטח.

למה פיתיון עובד הפוך

פיתיון אינו דוחה — הוא מושך. הפועלת מגיעה אליו מרצונה, אוספת אותו, וסוחבת אותו בעצמה אל הקן. שם הוא מחולק בין הפרטים — כולל למלכות ולדרגות הצעירות שאף פעם לא יוצאות החוצה ושאף תרסיס לא יגיע אליהן.

בנמלת אש לא מחפשים את הקן — מגייסים את הנמלים להעביר את החומר אליו בעצמן.

זה גם מסביר למה הטיפול מפוזר על כל שטח הגינה ולא רק על הקינים הגלויים: המטרה היא שכל ענף ברשת ייקח מהפיתיון, ולא רק החלק שאנחנו מצליחים לראות.

שלושה תנאים שבלעדיהם הפיתיון לא יעבוד

• לא לרסס כלום. לא לפני, לא במקביל ולא אחרי. חומר דוחה בסביבת הפיתיון גורם לנמלים להימנע גם ממנו.
• לא להשקות ולא לשטוף. פיתיון רטוב מפסיק לעבוד. לכן אני מתאם את מועד הביקור מול לוח ההשקיה שלכם, ומבקש להימנע משטיפה בלחץ באזורים שטופלו.
• לא לעצור אחרי מחזור אחד. כל מחזור מוריד שכבה נוספת ומגיע למלכות שלא נחשפו בקודם. שני מחזורים עד שלושה הם התהליך, לא תוספת.

כמה זמן זה באמת לוקח

אני מעדיף לומר את זה מראש ולא באמצע: זה המזיק שדורש את הסבלנות הרבה ביותר מהשלושה שאני מטפל בהם.

• שבוע עד שבועיים מהפיזור הראשון — ירידה מורגשת בעקיצות ובשבילים.
• שני מחזורים עד שלושה, בהפרשים של שבועות — תוצאה משמעותית ומתמשכת.
• לאורך עונה — כדאי מעקב, במיוחד אם החצרות השכנות לא טופלו.

הנקודה הלא נוחה: השכנים

נמלת האש לא מכירה גדרות. אם החצר שלכם מטופלת והחצר הצמודה לא, הרשת שמעבר לגדר תמשיך לשלוח פועלות ותאכלס מחדש חלק מהשטח בתוך עונה. הטיפול אצלכם בהחלט יעבוד ויוריד את המטרד באופן מורגש — אבל כדי לקבל תוצאה שמחזיקה באמת בשורת בתים או בחצר משותפת, כדאי מאוד לגייס את השכנים לטיפול באותה תקופה. בבניינים ובשכונות עם חצר משותפת זה בדרך כלל גם זול יותר לכל דירה.

איך היא הגיעה לגינה מהתחלה

הדרך הנפוצה ביותר היא לא זחילה מהשדה — היא בתוך עציץ. גוש שורשים ממשתלה, צמח שהועבר מחצר של חבר, שתיל שקיבלתם במתנה. לכן שווה להשאיר עציץ חדש כמה ימים על משטח נקי ובהיר ולבדוק אם יוצאות ממנו נמלים זעירות. גורם שני הוא כנימות: כל עוד יש טל דבשי על עצי ההדר או על שיחי הנוי, יש בגינה מקור מזון קבוע שמחזיק את המושבה.

לעמוד הדברת נמלת האש המלא לכל המאמרים